ניהול סיכונים בפשטות: כימות סיכונים ומזעור נזק – חלק שני
מהפוסט הקודם: ניהול סיכונים בפשטות: מבוא, כללים וכלים – למדנו עד כמה חשוב להטמיע תרבות של חשיבה מבוססת סיכון בארגון. בנוסף, חקרנו איך והיכן נאתר סיכונים, וכיצד נגדיר אותם. בסיומו
מהפוסט הקודם: ניהול סיכונים בפשטות: מבוא, כללים וכלים – למדנו עד כמה חשוב להטמיע תרבות של חשיבה מבוססת סיכון בארגון. בנוסף, חקרנו איך והיכן נאתר סיכונים, וכיצד נגדיר אותם. בסיומו
חשיבה מנוהלת סיכון היא לא המצאה חדשה שנולדה בעקבות רגולציה או תקן, למעשה ראיית הסיכון טבועה ב-DNA שלנו ועברה מדור לדור מאז האדם הקדמון, המצאת האש והכוויה הראשונה… נחזור לימינו.
במהדורה האחרונה של ISO 9001 נוספה הדרישה המתייחסת לסיכונים והזדמנויות [סעיף 6.1], כאשר לא אחת, ולא רק בסעיף זה נזכרת – 'חשיבה מבוססת סיכונים', מה שמביא אותנו כך או אחרת
חשיבה מבוססת סיכון החליפה את הדרישה לפעולה המונעת בתקן ה-ISO9001:2015. לא מדובר במשחק מילים; אלא ציפייה אמיתית לשינוי, כזה שיחזק ארגונים בהתמודדות היומיומית עם 'תוצאות בלתי רצויות'. בפוסט זה נבחן
לא נחדש אם נאמר שבגרסת ה ISO9001:2015 הוסרו (וחבל..) כל הסעיפים העוסקים בפעולה מונעת, ולעומתם התווספה חשיבה מבוססת סיכון – אך למרות ההסרה – שני נושאים אלה חשובים וקשורים זה
2015:ISO 9001 מביא את ניהול הסיכונים לזירת העסקים המרכזית. ובעוד רבים לומדים לשנן את צירוף המילים FMEA – 'ניתוח אופני כשל והשפעתם', האמת היא שתקן ה-ISO עסק מאז מעולם בזיהוי