כתיבת נהלים

להכשרת עובדים יש תרומה משמעותית בדרך להשגת היעדים האירגוניים. כשניגשים לכתיבת נוהל זה יש לזכור כי הוא ישפיע על כל מחלקות האירגון, ויישומו תלוי במידה רבה בשיתוף פעולה חוצה אירגון.

הטמעת מערכות ניהול "פורמליות" בארגון דורשת מאמץ ניהולי מסוים. ולמרות הערך שמערכות אלה מביאות עמן, פעילויות ההקמה והתפעול שלהן נחשבות כ-Non Added Value תחת התפישות המקובלות של ניהול רזה –

בין אם החברה שלכם מייצרת מוצר, משווקת שירות, או עושה את שניהם, כל תקן שאתם מיישמים ידרוש ניהול של מידע מתועד. ובעוד אתם שומרים את המידע הנאגר בטפסים המלאים, כך

במהדורה האחרונה של ISO 9001 נוספה הדרישה המתייחסת לסיכונים והזדמנויות [סעיף 6.1], כאשר לא אחת, ולא רק בסעיף זה נזכרת – 'חשיבה מבוססת סיכונים', מה שמביא אותנו כך או אחרת

חשיבה מבוססת סיכון החליפה את הדרישה לפעולה המונעת בתקן ה-ISO9001:2015. לא מדובר במשחק מילים; אלא ציפייה אמיתית לשינוי, כזה שיחזק ארגונים בהתמודדות היומיומית עם 'תוצאות בלתי רצויות'. בפוסט זה נבחן

לאחר הקמת מערך המסמכים (ראה פוסטים קודמים) – בסיס המידע המתועד של מערכת ניהול האיכות, נעבור למחזור החיים של מסמך מבוקר ונתמקד בהפצה והדרכה של מסמך, הסקירה התקופתית שלו ועדכון

בפוסטים הקודמים תיארנו את שלבי תהליך ההקמה של מערך מידע מתועד, הצגנו מודל לניהול פרוייקטלי של תהליך הכתיבה. סקרנו את התוצרים הרצויים (נהלים, הוראות עבודה, טפסים, אינדקס מסמכים ראשי) ואת

בין אם המוצר שלכם איחר להגיע ובין אם הגיע בזמן אך לא ענה על הציפיות, אם הלקוח אינו מרוצה סביר שהוא יידע אתכם על כך… מובן שתרצו להבטיח קשר טוב