מאמרים מקצועיים

מהפוסט הקודם: ניהול סיכונים בפשטות: מבוא, כללים וכלים – למדנו עד כמה חשוב להטמיע תרבות של חשיבה מבוססת סיכון בארגון. בנוסף, חקרנו איך והיכן נאתר סיכונים, וכיצד נגדיר אותם. בסיומו

חשיבה מנוהלת סיכון היא לא המצאה חדשה שנולדה בעקבות רגולציה או תקן, למעשה ראיית הסיכון טבועה ב-DNA שלנו ועברה מדור לדור מאז האדם הקדמון, המצאת האש והכוויה הראשונה… נחזור לימינו.

הדרכה היא מאבני היסוד של האיכות הניהולית. לא אחת תמצאו בתקן זה או אחר הנחיה להדרכה או אפילו חובת הדרכה כמו למשל בת"י 45001 מערכות ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה, שבו

להכשרת עובדים יש תרומה משמעותית בדרך להשגת היעדים האירגוניים. כשניגשים לכתיבת נוהל זה יש לזכור כי הוא ישפיע על כל מחלקות האירגון, ויישומו תלוי במידה רבה בשיתוף פעולה חוצה אירגון.

הטמעת מערכות ניהול "פורמליות" בארגון דורשת מאמץ ניהולי מסוים. ולמרות הערך שמערכות אלה מביאות עמן, פעילויות ההקמה והתפעול שלהן נחשבות כ-Non Added Value תחת התפישות המקובלות של ניהול רזה –

בין אם החברה שלכם מייצרת מוצר, משווקת שירות, או עושה את שניהם, כל תקן שאתם מיישמים ידרוש ניהול של מידע מתועד. ובעוד אתם שומרים את המידע הנאגר בטפסים המלאים, כך

במהדורה האחרונה של ISO 9001 נוספה הדרישה המתייחסת לסיכונים והזדמנויות [סעיף 6.1], כאשר לא אחת, ולא רק בסעיף זה נזכרת – 'חשיבה מבוססת סיכונים', מה שמביא אותנו כך או אחרת

חשיבה מבוססת סיכון החליפה את הדרישה לפעולה המונעת בתקן ה-ISO9001:2015. לא מדובר במשחק מילים; אלא ציפייה אמיתית לשינוי, כזה שיחזק ארגונים בהתמודדות היומיומית עם 'תוצאות בלתי רצויות'. בפוסט זה נבחן